טיפול פסיכולוגי בתל אביב
טיפול פסיכולוגי בתל אביב
טיפול פסיכולוגי יכול להתאים לכמעט כל אחד ואחת מאתנו.
גם אם הכול "כשורה" ואיננו חשים צורך מידי להיוועץ עם איש מקצוע במסגרת טיפולית, הרי שעצם איוורור רגשות במהלך שיחה שכזו, המפגש עם העצמי בנוכחות אדם אמפטי ולא שיפוטי אשר מקשיב לנו, נסיון עיבוד נוסף של חוויות אשר עד כה נותרו די גולמיות, וקבלת כלים להתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים באמצעות פסיכו-חינוך ותרגול— כל אילה יכולים להוביל לשורה של תהליכים, פנימיים וחיצוניים כאחת, אשר ישפרו את איכות חיינו ללא הכר.
יש מי שרואה בהגעה לטיפול פסיכולוגי מעין אבן דרך לא רצויה. אך אם נודה על האמת לאמיתה, בצל מציאות שעלולה להביא עמה תרחישים קשים שונים, סביר שכולנו נמצא עצמנו לפחות פעם אחת בחיים בסיטואציה בה טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע לנו להשיב את האיזון הפנימי האבוד, לעשות סדר ברגשות הגועשים, ואף לעזור לנו לשאת אותן טוב יותר, מבלי שנהיה מוצפים רגשית.
למידע ותיאום פגישה עם פסיכולוג פרטי:
סוגי טיפול פסיכולוגי
בקליניקה שלי שברמת אביב, אני שואפת לקיים את המפגשים בסביבה נעימה ומאפשרת. ככל שהטיפול הופך להיות מעין בית רגשי עבור המטופל/ת, נוצרים התנאים בכדי לפענח ולהבין טוב יותר את היחסים האינטימיים המורכבים הקיימים בין גוף ונפש, יחסים שמשפיעים אחד על משנהו באופן דו-כיווני, בין במודעות ובין אם לאוו.
טיפול פסיכולוגי צריך להתחיל מבפנים, מתוך ההבנה כי ניתן לשפר את איכות החיים, שאם נתכוונן לכך, באפשרותנו לקחת את הבחירה בידינו ולהרגיש טוב יותר.
סוגי הטיפול הפסיכולוגי בהם אני מתמקדת כוללים:
טיפול פסיכולוגי SE – Somatic Experiencing (החוויה הסומטית) – שיטה זו יוצאת מתוך נקודת הנחה שהגוף זוכר הכל ושחוויות העבר משפיעות על הפיזיולוגיה שלנו ועל יחסי הכוחות והתפקוד של שלשת ענפי מערכת העצבים האוטונומית (sympathetic, ventral vagal, dorsal vagal).
הגוף שואף לאיזון, אך תופעות של חוסר ווסות מערכת העצבים האוטונומית הן שכיחות מאד ורובנו חווים אותם במהלך היום יום. לדוגמא, אדם יכול לקום בבוקר כשחש טוב, אך בזמן שנוסע לעבודה נכנס למצב של סטרס עקב התנהגות נהג/ים אחר/ים על הכביש. שיטת הטיפול המכונה SE מקנה כלים, אותם מתרגלים בפגישה, שמאפשרים לנו להשאר באזור הבטוח שלנו, המאופיין ע״י רוגע וכן תחושת חיבור (social engagement or connectedness) לזולת.
טיפול פסיכולוגי EMDR – שיטה זו משלבת דיבור עם גרייה דו צדדית של המוח —לרוב באמצעות תנועות עיניים או tapping—על מנת להשלים את העיבוד האדפטיבי של חוויות שננעלו במוח בצורה לא מעובדת.
טיפול פסיכולוגי דינמי – שיחות אשר לעתים מאשפרות יצירת מאזן כוחות חדש בין כוחות שונים בנו, דבר המאפשר הקלה סימפטומטית ושנויים ארוכי טווח ביכולת ההתנהלות הרגשית שלנו בחיינו ובקשרים הבינאישיים שאנו יוצרים.
טיפול פסיכולוגי יכול להתאים לכמעט כל אחד ואחת מאתנו
גם אם הכל "כשורה" ואנחנו לא חשים צורך מיידי לפנות לטיפול ולשוחח עם איש מקצוע, יש בכל אחד ואחת מאיתנו צורך שמישהו, האחר, ישמע אותנו ויראה אותנו בשלמותנו, ואף יכיל אותנו רגשית. צורך קיומי והתפתחותי זה מלווה אותנו החל מיציאתנו מהרחם לאויר העולם ועובר גלגולים שונים במהלך הינקות והילדות, ולמעשה, במהלך כל חיינו.
כשאנו פונים לראשונה לטיפול פסיכולוגי, יתכן שנחשוש כיצד יקבלו אותנו, כיצד יראו אותנו, האם יבינו אותנו או יאהבו אותנו. באופן טבעי, כולנו רוצים שיקבלו אותנו בדיוק כפי שאנחנו, גם אם ישנם דברים שנרצה לשנות בעצמנו.
המפגש עם אדם אחר אשר מסוגל לשים את צרכיו בצד ואותנו בפרונט, להקשיב לנו ולקול הייחודי שלנו, אדם אשר מקבל אותנו ללא שיפוטיות, ואף מגלה אמפתיה לסיפור החיים שלנו—נוכחות אדם שכזה מאפשרת לנו להעיז ולאוורר רגשות ששמרנו עד כה בבטן.
לעתים נמצא אדם כזה בחיים שלנו, לפחות חלקית. אולי זה בת הזוג שלנו, חבר, קרוב משפחה. אך לאלה מאיתנו שפונים לטיפול פסיכולוגי, הקשר הנרקם לאט לאט עם המטפל/ת נהייה מאד יקר. בעזרת אותה נוכחות קבועה של המטפל/ת, שאנו לומדים לסמוך עליה ולעתים בוחנים בצורות שונות, אנו מעיזים לפגוש את עצמנו, להכיר בכך שלעתים יש לנו רגשות הסותרים, להכיר בתשוקותינו ובחלומותינו, גם כשלא נגשים אותם. בסטינג הטיפולי, נוכחות המטפל/ת מאפשרת לנו להעיז ולהפגיש בין החלקים השונים בנו, בקצב המתאים לנו. נוכל למשל, להפגיש בין הגירסא הייצוגית איתה אנו יוצאים לעולם, לבין אותו ״אני אמיתי,״ אשר לעתים חבוי או חמקמק, בעל קול מעומעם.
נוכחות המטפל, אשר מאשר ותומך בייחודיות שלנו, מאפשרת לנו להמשיך לפתח ולחדד את ההקשבה הפנימית שלנו. ככל שנתקרב ל-״אני האמיתי״ אשר חבוי תחת קליפות שונות (אם תרצו, כמו הליבה של הבצל) זה יהיה כאילו פגשנו אותו (או אותה) בפעם הראשונה.
מרטין בובר דיבר על לדמיין את האפשרי. אפשר לתאר את התהליך הטיפולי בצורה זו, כשהמטפל והמטופל יחדיו מדמיינים את האפשרי. כשקיימת כוונה, ניתן לעשות בהדרגה צעדים בכיוון המייוחל.
יש אנשים שחווים את הטיפול כמעין ״לידה מחדש,״ אולי כי יש כאן הזדמנות להגדיר את עצמנו מחדש. כמו שנחש משיל את עורו מעת לעת, נוכל להשאיר מאחור את מה שכבר אינו מתאים לנו, כמו אמונות, הרגלים או התנהגויות מסוימות. במקביל, נסמן לעצמנו מטרות חדשות אליהן נתכוונן. דוגמא יכולה להיות אדם מכור לסמים או אלכוהול אשר הצליח ליצור לעצמו חיים נקיאים משימוש.
בטיפול נוכל לעבד חוויות שחווינו שלמעשה לא עיכלנו עד הסוף. כשזה קורה, אותן חויות או ארועים נותרים סגורים במעין קפסולה בצורתם הגולמית, כאשר למעשה נותרות מנותקות, ללא תקשורת שוטפת עם חלקים אחרים שלנו. בין היתר, הן מנותקות מהמשאבים שלנו, כולל יכולת הלמידה האדפטיבית, שלוקחת בחשבון נסיבות משתנות ויש בה גמישות מחשבתית ואף רגשית. ללא עיבוד מחדש, אותן זכרונות קפואות בזמן ממשיכות לצבוע את החוויות שלנו בהווה, ולמעשה תוקעות או כולאות אותנו בעבר. פחות נצליח להיות נוכחיים ב-״כאן ועכשיו״, כלומר בהווה ובעתיד שלנו. ההכרה בהשפעת העבר על ההווה באה לידי בטוי בתובנות כמו: ״התנהגתי כמו/נהייתי אבא שלי״; ״אני חשה במלחמת הישרדות יומיומית.״
בטיפול נשאף לרכוש, לפתח ואף לחזק כלים אשר ייסייעו לנו בהתמודדות יעילה יותר עם מצבים מאתגרים בחיים. בין היתר, הדבר יתאפשר באמצעות פסיכו-חינוך ותרגול, בפגישה ומחוצה לה. כמו כן, תהיה לנו גישה טובה יותר למשאבים הפנימיים שלנו.
יש מי שמתנגד ללכת לטיפול ו/או לאפשר לעצמו לבדוק מה יכול להפיק ממנו, יתכן שיראה בעצם הצורך בטיפול פסיכולוגי כמשהו לא רצוי, אולי כסימן של חולשה. הסתכלות זו מאפיינת סקטורים מסוימים של האוכלוסיה ובמידה מסוימת תלויית גיל, שהרי בשנים עברו, אנשים רבים התמודדו עם דברים קשים ללא כל אפשרות לקבל עזרה. כמו כן, היו דיעות קדומות (סטיגמיטיזציה) לגבי הפונים לטיפול, כאילו משהו לא בסדר איתם, הם חלשי אופי או חולי נפש.
אך אם נודה על האמת, סביר שכולנו נמצא עצמנו לפחות פעם אחת בחיים במצב בו טיפול פסיכולוגי עשוי יהיה לסייע לנו להשיב לעצמנו את האיזון הפנימי או הכבוד האבוד, היה עוזר לנו לעשות סדר ברגשות הגועשים, היה מגדיל את הסיבולת הרגשית שלנו, כדי שנוכל לשאת רגשות טוב יותר, מבלי שנחוש מוצפים.
***
אני שואפת לקיים את המפגשים בסביבה נעימה ומאפשרת. ככל שהטיפול הופך להיות מעין בית רגשי עבור המטופל/ת, מקום בטוח יחסית, נוצרים התנאים בכדי לפענח ולהבין טוב יותר את היחסים האינטימיים המורכבים הקיימים בין גוף ונפש, יחסים שמשפיעים ומושפעים באופן דו-כיווני, גם ללא מודעות לכך. טיפול פסיכולוגי מתחיל מבפנים, מתוך התקוה שקיימת אפשרות לשנוי, שניתן לשפר את מידת הנינוחות שלנו, את איכות חיינו; שנוכל לקחת את המושכות בידיים ולהגשים עצמנו במידה רבה יותר.
אני נעזרת בשיטות שונות בעבודתי עם בוגרים, ומתמחה בטיפול בטראומה.
SE – Somatic Experiencing – החוויה הסומטית
שיטת הטיפול הממוקדת גוף המכונה SE מתבססת על כך שהגוף זוכר הכל ושחוויות העבר משפיעות על הפיזיולוגיה שלנו, על התפקוד, ועל יחסי הכוחות בין שלשת הענפים של מערכת העצבים האוטונומית—המערכת הסימפטתית והפרה-סימפטטית, המתחלקת אף היא לשניים (הענף הוונטרלי והענף הדורסלי).
למרות הגוף שואף לאיזון, תופעות של חוסר ווסות במערכת הרגשית ובמערכת העצבים האוטונומית הן שכיחות מאד. במהלך היום, רובנו ככולנו חווים מעברים בין הענפים השונים שהוזכרו לעיל. לדוגמא, אדם יכול לקום בבוקר כשחש מצויין, אך נכנס לסטרס בזמן שנוסע לעבודה, יתכן עקב התנהגות פראית של נהגים אחרים בכביש. בעבודה מצליח להירגע אך במהלך היום נכנס לסטרס כשקורה משהו לא צפוי. עם שובו הביתה, עסוק בפעילויות שמרגיעות אותו.
בפגישה הטיפולית וכן מחוצה לה, נוכל לשים לב כיצד ארועים שונים משפיעים עלינו ברמה הפיזיולוגית/גופנית והרגשית, ולגלות איזה דברים או פעילויות מאפשרים לנו להשאר מחוברים וב-״אזור הבטוח״ שלנו, המשרה תחושה של רוגע וחיבור לזולת (social engagement or connectedness). כמו כן נלמד כיצד להתמודד עם אתגרים שונים מבלי לחוש מוצפים או במלחמת הישרדות.
EMDR - Eye Movement Desensitization Reprocessing
שיטה נוספת בה אני נעזרת, אי אם די אר, משלבת דיבור עם גרייה דו-צדדית של המוח, אשר נעשית בצורות שונות, כמו תנועות עיניים או טפיחות קלות בידיים. הדבר מאפשר יצירת תנאי למידה נוחים למוח, בכדי שנוכל לעזור לה להשלים את מלאכת העיבוד של חוויות מסוימות, כולל חוויות טראומטיות אשר עד כה ״ננעלו״ ברשת הזכרון בצורה לא אדפטיבית ועל כן השפיעו עלינו בצורות לא מיטיבות. בעקבות העיבוד, אותן חוויות הופכות להיות משאב ולמעשה מעצימות אותנו. לדוגמא, אדם יסיק שפעל הכי טוב שיכל בסיטואציה מאתגרת בעבר, שעד כה הציקה לו ולא נתנה לו מנוח, במיוחד כשטריגר מההווה הפעיל אותה.
טיפול פסיכולוגי דינמי
מדובר בשיחות עומק אשר לעתים מאשפרות יצירת מאזן כוחות חדש בין הכוחות השונים בנו.
ניתן לזהות בכל אדם כוחות הפונים לחיים, לבנייה ולשיקום; כוחות אלו מקשרות בין בני אדם. בנוסף, פועלות בכולנו כוחות מנוגדים, אשר מאופיינות ביצר הפרוק וההרס, כאשר המטרה היא לשוב למצב קודם של יציבות אופטימלית מוכרת.
הטיפול הדינמי שואף ליצור תנאים בהם יהיה איזון אופטימלי של אנרגיה יצרית, מצב בו שני היצרים, יצר הקישור ויצר הפרוק מווסתים זה את זה.
מה מאפשר הטיפול הפסיכולוגי?
בטווח הקצר, הטיפול הפסיכולוגי מאפשר הקלה סימפטומטית, חלקית או מלאה. במקביל, הוא תומך ביצירת תנאים אשר יאפשרו שנוי ביכולת ההתנהלות הרגשית, בין אם עם עצמנו, ובין אם עם אחרים.
***
מי רשאי להעניק טיפול פסיכולוגי?
פסיכולוג מומחה הוא פסיכולוג בעל תואר שני או יותר, הרשום בפנקס הפסיכולוגים כפסיכולוג, ובנוסף סיים התמחות באחד מתחומי הפסיכולוגיה, כגון פסיכולוגיה קלינית, שיקומית או חינוכית. פסיכולוגים קליניים מומחים יכולים להרחיב ולהעמיק את למודיהם האקמאיים באמצעות למודי המשך בפסיכותרפיה. גם מי שלא פסיכולוג קליני אך עובד במוסד פסיכיאטרי יוכל להמשיך ללמודי המשך אלה, כחלק מהדרישות כדי לעסוק בפסיכותרפיה (טיפול נפשי).
עם סיום תקופת ההתמחות, על פסיכולוג לעבור מבחן התמחות, על מנת להיות מוכר על ידי משרד הבריאות כפסיכולוג מומחה בחטיבה (תחום) אליה שייך. לכל חטיבה דרישות משלה. עבור פסיכולוג קליני, לרוב מדובר בהתמחות של ארבע שנים.
בשונה מפסיכולוג קליני, מי שמעיד על עצמו כפסיכותרפיסט ולא פסיכולוג, הוא לרוב בעל תואר שני בעבודה סוציאלית אשר עבר הכשרה בבית ספר מוכר לפסיכותרפיה, כפי שקיים באוניברסיטאות השונות.
מי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה?
קליפורניה, שם חייתי, למדתי ועבדתי בשנות ה-80, היא המדינה הכי מחמירה בארה״ב ביחס לרשוי פסיכולוגים. גם סטודנט לתואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית כמוני, לא היה רשאי לקרוא לעצמו משהו עם המילה ״פסיכו״, למעט מתמחה בפסיכולוגיה (Psych Intern) במוסד מוכר להתמחות ו/או פסיכולוג הרשום רשמית כאסיסטנט של פסיכולוג מומחה מסוים אשר העסיק אותו (Psychological Assistant). בקליפורניה, גם פסיכולוג מנוסה עם תואר שלישי המוכר כפסיכולוג במדינה אחרת כמו ניו יורק, אינו רשאי לעבוד כפסיכולוג בטרם עבר את מבחן הרשוי המחמיר הנהוג בקליפורניה. לכל אחת ממדינות ארה״ב דרישות משלה להרשאת פסיכולוגים.
נכון להיום, בארץ אין עדיין חוק פסיכותרפיה. משמעות הדבר שאין פיקוח וכל אחד יכול לתאר עצמו ככזה — השוק פרוץ. אי לכך, חשוב מאד שתבדקו היטב את ההשכלה, הכשרה, נסיון והסמכה ((licensing של כל מטפל/ת שאתם שוקלים לפנות אליו או אליה, גם אם קיבלתם המלצה חמה מחבר/ה או אדם אחר עליו אתם סומכים.
שאילות שכדאי לשואל מטפל/ת פוטנציאלי/ת: האם אותו מטפל/ת הוא פסיכולוג, עובד סוציאלי (תואר שני) או רופא פסיכיאטר? אלה שלשת המקצועות העיקריים בתחום בריאות הנפש. מה המומחיות הספציפית שלו בתחום הטיפול ומהי מידת הנסיון שלו? האם מוכר על ידי משרד הבריאות ו/או גוף אחר?
במקרים מסוימים, נראה שגם מטפלים ביצירה ואומנות מתקבלים להכשרה איכותית ומוכרת בפסיכותרפיה.
קיימים גם אנשי טיפול מצוינים שלא הוכשרו באחד ממקצועות בריאות הנפש שהוזכרו לעיל ושלא סיימו בית ספר לפסיכותרפיה, אך עוסקים בתחומים משיקים וקוראים לעצמם פסיכותרפיסטים. דוגמא לכך— פסיכותרפיסטים גופנים, שאולי אף חברים ב-European Association for Body Psychotherapy (EABP). במדינות אירופיות שונות, קבעו דרישות לצורך הכרה חוקית/רשוי כמטפל גופני.
מי רשאי לעסוק בטיפול CBT?
ביחס למטפלי CBT, ישנן רמות הכשרה ומיומנויות שונות ויש תחושה בקרב פסיכולוגים רבים, שגם כאן, השוק די פרוץ. יש הבדל גדול בין פסיכולוג מומחה או עובד סוציאלי עם תואר שני אשר סיים בית ספר לפסיכותרפיה ועבד בתחום בריאות הנפש, אשר בהמשך התמחה בטיפול CBT, לבין מורה יועצת שעברה הכשרה כלשהי של שנתיים או אפילו שלוש, ומציגה עצמה כמטפלת CBT—וזאת למרות שאין לה כל הכשרה בתחום בריאות הנפש ואינה עומדת בקריטריונים להתקבל כחברה מומחית באגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (איט״ה).
בארץ, ארגון איט״ה לקח על עצמו לבחון תוכניות הכשרה ב-CBT ולקבוע אם הם עומדים בקריטריונים שקבע ועל כן יכול להכיר בו. הם אימצו את ״הדרישות המינימאליות״ של ארגון אירופי למטפלי CBT, ה- EABCT. אותם קורסים ״פתוחים לכל בעלי מקצוע המוכרים על ידי איט”ה.״ כיום ישנם כ-15 קורסים מוכרים בארץ. קורסים אלה ״פתוחים לכל בעלי מקצוע המוכרים על ידי איט”ה כמטפלים אשר יכולים להתקבל כחברים אחרי שהם ממלאים אחרי דרישות ההכשרה (הדגשה שלי).״
האיגוד הישראלי לטיפול התנהגותי (איט״ה) מכיר בתוכניות לימוד דו שנתיות, אך כדי שתוכנית ה-CBT תהיה מוכרת על ידי האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, עליה להיות תלת שנתית. לדוגמא, בתוכנית הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי תל השומר, חיפה ובאר שבע, ישנם שני מסלולים, שנתיים או שלוש שנים.
חשוב לדעת: עד כה, משרד הבריאות לא קבע קריטריונים לגבי מי זכאי לערוך טיפול ב-CBT וזאת למרות שכיום, CBT אשר ניתן על ידי מומחה בתחום בריאות הנפש אשר הוכשר לכך, בשילוב טיפול תרופתי מתאים, נחשב לטיפול איכותי, ה- standard of care עבור מי שחי עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית Obsessive Compusive Disorder (OCD). בהיעדר פיקוח משרד הבריאות, מי שמעוניין בטיפול CBT, רצוי שיתעניין ברמת ההכשרה של נותן השרותים והסטטוס שלו או שלה עם איט״ה (רצוי שיהיה ״חבר מומחה״).
ד"ר רות שידלו, טיפול פסיכולוגי בתל אביב, טל': 03-6418240, דוא"ל: ruthshidlo11@gmail.com