מהי הומוסקסואליות?
בשנים האחרונות, בעולם וכן בישראל, ישנה יותר טולרנטיות לגבי נשים וגברים בעלי העדפה חד-מינית. המשיכה לאדם בעל אותו מגדר לא חייב להתבטא בהתנהגות מינית, משום שהביטויים הפיזיים של משיכה רומנטית או ארוטית עלולים להיות מעוכבים, לאור חינוך או לחצים חברתיים, או עקב קונפליקט פנימי שנוצר סביב הומוסקסואליות.
לפי Isay ואחרים, ההומוסקסואליות היא ווריאציה נורמטיבית של מיניות אצל האדם. אין כל עדות לפסיכו-פאתולוגיה שכיחה יותר בקרב הומוסקסואלים לעומת הטרוסקסואלים. כמו כן, אין כל עדות לכך שלזוגות חד מיניים ייוולדו יותר ילדים הומוסקסואלים.
Isay, פסיכואנליטיקאי המגדיר עצמו גיי, עבד רבות עם גברים הומוסקסואלים בארה״ב. לדעתו, פנטזיות הומוסקסואליות מעלות את השאילה של העדפה חד מינית. בחוקרו את הפחד מהומוסקסואליות, Isay הציע שהשנאה לגבי מה שנתפס כנשי (כמו רגישות, היות האדם מיטיב, אוהב ונדיב) עומדת בשורש ההומופוביה. יהיו אנשים אשר יתייחסו לגברים רגישים ואוהבים כאילו הם נשיים. אם יניחו שהם גם גיי, יתכן והדבר יעורר שנאה וסלידה. למרות ש-Isay לא התייחס להומוסקסואליות נשית, ניתן לתהות אם קיים תהליך דומה ביחס לדחייה של נשים שאוהבות נשים. יתכן שחלק מהלסביות נתפסות כבעלות תכונות גבריות והדבר מרחיק אנשים מסוימים.
באופן טבעי, במהלך חייהם, בדיוק כמו בעולם ההטרוסקסואלי, יהיו גייז אשר יחושו קשיים רגשיים. יתכן שחלק מקשיים אלה אף נובעים מהיחס שהם מקבלים/קיבלו מהחברה, ובמיוחד מהאנשים הקרובים אליהם, למשל ההורים. באופן לא מפתיע, קבלה ואהבה וכבוד בפני הבדלים אישיים מובילים לחוויה שונה מדחייה, כעס, זלזול.
נחשו למי תהיה הערכה עצמית טובה יותר?
לאהוב מישהו גיי
ישנם ילדים אשר מודעים שהם שונים מחבריהם עוד מגיל צעיר. לדוגמא, יתכן שילד קטן לא ירצה לעסוק בספורט או בפעילויות תחרותיות אחרות. ילדה לא תהנה מללבוש שמלה או לשחק עם בובות, ותעדיף לשחק עם הבנים, ותחשב כ-״טומבוי.״
לדברי Isay, בקליניקה שלו מרבית הגברים הגיי דיווחו על כך שחשו שונים מחבריהם כבר בגיל צעיר, החל מגיל 4. בדיעבד, הם סברו שהם היו יותר רגישים, אולי אף בכו ביתר קלות לכשרגשותיהם נפגעו, לעומת ילדים אחרים. חלקם נמשכו לילדים או מבוגרים רגישים אחרים, או גילו עניין במוזיקה או באומנויות. בהיותם מבוגרים, הם לא תמיד זכרו מתי החלו לפנטז על בחורים אחרים.
החל מנקודה מסוימת, אנשים להט״בים יוצאים מהארון לעצמם. לעתים תכופות, הם בוחרים עם מי לחלוק מידע רגיש זה. כל פעם יש צורך להחליט מחדש, שהרי מדובר בתהליך לכל החיים.
הדרך להבטיח את הבריאות של יקיריך הינה לקבל אותם בדיוק כפי שהם, ללא תנאים, גם אם הם שונים משאר ילדיך או לא תואמים לצפיות שלכם. ילדיכם אינם ״הרחבה״ שלכם, כאלה שאמורים להגשים את החלומות שלכם. יש להימנע מלצפות או לדרוש מילדיכם לחיות את חייהם בצל ההורה — רצוי לאפשר להם להיות נפרדים מהדמויות המוקדמות אליהן נקשרים, להעניק להם החופש להיות מי שהם בוחרים ורוצים, בזכות עצמם, עם הידיעה שאוהבים אותם בדיוק כפי שהם.
ההקשבה לצרכי ילדך, אשר לעתים יהיו שונים משלך, והקבלה של ילדך, מאפשר לו או לה לפתח קשר ((attachment בטוח איתך. ילדים אלה יוכלו להיקשר ולהתחבר עם אחרים, ילמדו שניתן לצפות שאותם אחרים יהיו שם עבורם. הם יהיו בטוחים בידיעה כאשר יושיטו יד, לרוב, האדם המשמעותי להם יהיה זמין רגשית, קשוב לצרכיהם הרגשיים. כמו בכל קשר, חשוב להיות עם היד על הדופק, לזהות ולתקן רגעים של חוסר רגישות כלפי ילדך, אמירה לא מוצלחת או אי הבנה כואבת בינכם, מה שלעתים מכונה ״כשל אמפתי״ (empathic failure). התיקון של הכשל האמפתי, אשר הינו בלתי נמנע בכל קשר בין בני אדם, ואף ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות, יוכל למעשה לחזק את הקשר. (תחשבו למשל, מה קורה כאשר אתם רבים עם מישהו ואז משלימים.) הדבר הכי חשוב זה לזהות שאכן אירע קצר ואף להודות בכך (כדוגמת, ״אני רואה שהתגובה שלי אכזבה אותך.״)
כאשר קיימת היקשרות בטוחה, ילדים מפתחים תחושת עצמי (״זה אני״) אשר מתאפיינת על ידי תחושת קביעות והמשכיות. הדבר מאפשר להם לעשות אינטגרציה של חוויות עבר והווה, וכן לדמיין את העתיד אליו מצפים. כמו כן, הם שואפים לחיות בעולם שניתן לצפות מה יתרחש בו, לצפות את הנולד. בנוסף לנ״ל, ההיקשרות הבטוחה ותחושת הבטחון הנלווית אליה, מאפשרים פיתוח תחשות חיוביות של ערך עצמי (למשל, ״אני שווה, אני נאהב.״)
עבור חלק מהילדים, משמעות הדבר היא שההורה מקבל את היותם גיי ואוהב אותם בדיוק כפי שהם, ללא תנאים.
