כשלמדתי פסיכולוגיה קלינית ב-CSPP בתחילת שנות השמונים, הגישה הרווחת בבית ספרי היתה הגישה הדינמית, עם אוריינטציה פסיכו-אנליטית חזקה.
דיקאן בבית הספר והמנטור היקר והאהוב שלי, ד״ר סידני סמיט, ממנו חשתי שלמדתי הכי הרבה, היגיע אלינו מה-Menninger Foundation אשר בטופיקה, קנסס, שם ניהל את למודי הפוסט-דוקטוראט. כמוהו, מרבית המורים שלנו היו פסיכו-אנליטיקאים שהדריכו ולימדו במכון הפסיכו-אנליטי של סן דיאגו. היו כמובן גם קורסים בתחומים אחרים, כמו טיפול משפחתי והיפנוזה, אך באותה תקופה, טרם שמענו על Peter Levine, פסיכולוג ומטפל גוף/נפש אשר החל את צעדיו הראשונים במה שלימים נהיה SE, לאחר פרסום עבודת הדוקטוראט הראשונה שלו בתחום של ביו-פיזיקה רפואית ב-1977.
סיפרו הראשון, ״להעיר את הנמר״ יצא לאור כעשרים שנה לאחר מכן, ומאז תורגם לעברית. לימים, ד״ר פיטר לוין הוכר כאבי שיטת טיפול בטראומה אשר כינה ״החוויה הסומטית״, ובאנגלית SE — Somatic Experiencing.
SE החלה כשיטת טיפול בטראומה (בעקבות ארוע בודד או סידרת ארועים, כמו בטראומה התפתחותית) ששמה במרכז את הקשר בין גוף/מוח/נפש.
על פי תפיסה זו, המילה ״טראומה״ אינה מתארת את אופי או עוצמת הארוע עצמו, אשר הופך ל-״טראומטי״, כי אם מתייחסת למפגש בנקודת זמן מסוימת של מערכת העצבים של האדם עם הארוע או ארועים, מפגש שמתקשה להכיל, כך שהאדם חש מוצף (overwhelmed). אחת מהנחות היסוד ב-SE הינה שהגוף זוכר הכל, שקיים זכרון גופני.
למרות שאין עדיין ביסוס מחקרי רחב, כמו למשל שקיים ב-EMDR, נסיון קליני עשיר של מטפלים בארצות שונות מלמד שטיפול ה-SE יעיל מאד עבור חרדה, כאב כרוני ומצבים רבים אחרים. לאחרונה פורסמו תוצאות מאד מעודדות, במחקר ראשון בסוגו בארץ ובעולם, אשר בדק את יעילות השיטה. בעזרת שיטת טיפול גוף/נפש זו, ניתן להתגבר על תסמיני טראומות שיגרתיות יותר (כגון לאחר תאונות, בדיקות ו/או טיפולים רפואיים, טראומת לידה, שכול וטראומה התפתחותות) וכן תסמיני טראומות יוצאות דופן (בעקבות אסונות טבע, קרב/מלחמה, תקיפה, אונס ועוד).
כשהאדם ניצב מול איום קיומי כנ״ל, הגוף מגייס אנרגיה אדירה אשר מניעה אותו לפעולה: לברוח כשניתן, או להשאר ולהילחם (Fight or Flight).
כשהאיום נתפס כמשהו שלא ניתן לברוח ממנו (inescapable attack) או כאיום מורטלי של חיים או מוות, האדם יכנס למצב של ״Freeze״ או אף של ״Fold and Collapse״.
ניתן לראות זאת גם בעולם החי.
תגובות אינסטינקטיביות אילו של מערכת העצבים האוטונומית (לא רצונית) אמורות להיות זמניות ולהסתיים ב- reset.
כשהמערכות הפיזיולוגיות והנוירופסיכולוגיות לא שבות לשווי משקל וממשיכות לפעול ״פול גז על ניוטרל״, במעין לופ אינסופי, המערכת הרגשית מוצפת, אינה מצליחה להתמודד עם האיום המתמשך.
שארית האנרגיה שלא נוצלה בהתמודדות עם האיום המיידי עלולה להפוך לסימפטום. לעתים, אף יתפתח סינדרום (לקט תסמינים), כמו כאב כרוני, עייפות כרונית או פיברומיילגיה.
באמצעות טיפול SE ושיטות נוספות כמו ה- ISP —Integral Somatic Psychology (שפותחה ע״י ד״ר רג׳ה סלבם, ועליה ארחיב במאמר אחר), ניתן ללמוד כיצד לפתח סיבולת גדולה יותר לתחושות גוף ולרגשות הנלווים (affect tolerance) מבלי להיות מוצף.
כמו כן, בטיפול מסוג זה, ניצור תנאים שמאפשרים השלמת תנועות הגנתיות בתגובה לאיום על החיים — דהיינו, להשלמת תנועות הישרדות של Fight or Flight שנקטעו בזמן אמת וכאילו ירדו למחתרת וקפאו מתחת ל-Freeze.
לדוגמא: כשמתרחשת תאונת דרכים, לפי הגדרה לא ניתן להילחם או לברוח. בטיפול ה-SE, ניתן להשלים תנועות הגנתיות אילו על מנת לשחרר אנרגיה כלואה בגוף.
במקביל, הטיפול באמצעות SE מאפשר שחרור הדרגתי של שארית אנרגיה עודפת, אנרגיה שהגוף גייס בכדי להתמודד עם האיום הקיומי. במילים אחרות, מתאפשר פירוק המתח הטמון בתגובות פיזיולוגיות וגופניות שונות (כמו שרירים מכווצים) המהוות את הזיכרון הגופני של האירוע. השיחרור יעשה בצורה הדרגתית ומבוקרת על מנת למנוע רה-טראומטיזציה. תהליך זה מאפשר למערכת העצבים לווסת את עצמה במעין reset ובכך לחזור לאיזון גופני נפשי המאפיין אותה בדרך כלל—אותו איזון אשר מסיבות שונות הופר, נחסם או נעצר.
בנוסף לטיפול במצב אשר הביא את המטופל/ת לטיפול מלכתחילה, במהלך הטיפול אצל מטפל/ת SE מוסמך ובאמצעות תרגולות שונות, המטופל/ת רוכש כלים חדשים ולומד/ת כיצד לעבוד בצורה עצמאית על מנת לווסת את עצמו באופן קבוע, תוך כדי שיחרור או פירוק של אנרגיה. אין צורך במכשור מיוחד כי אם ביישום יומיומי של פרקטיקות שונות אשר עוזרות למערכת העצבים לחזור לכלל איזון. מדובר בעצם בעידודם של תהליכים טבעיים מולדים, כמו המעבר ממצב של שריר מכווץ או קפוץ לשריר רפוי ומשוחרר.
כשהגוף במצב מאוזן גם הרגשות שלנו מאוזנים, המחשבה חיובית יותר, ניתן להנות מההנאות הקטנות של החיים וההרגשה הכוללת אופטימית, נינוחה ורגועה.
* יצוין שלרוב השיטה אינה מתאימה לנשים בהריון, למעט בהתמודדות עם טראומת לידה.
טיפול SE הוא פסיכותרפיה סומטית (גופנית) אשר פותחה במקור על מנת לטפל בטראומה.
כיום משתמשים בה בעולם לטיפול באנשים המתמודדים עם טווח רחב של סימפטומים וסינדרומים (אשכול של סימפטומים, כמו למשל, פיברומילגייה). על פי גישה זו, הטראומה הוא לא בארוע כי אם בתגובת מערכת העצבים.
משתמשים בגוף, בהבנה כיצד הוא פועל, ובמיוחד בהכרת הפעילות של הענפים השונים של מערכת העצבים האוטונומית, כולל קשריהם עם מערכות שונות במוח, כגון החלקים הסוב-קורטיקלים (המערכת הלימבית, גזע המוח ועוד) וכן עם מערכת העצבים המרכזית (הקורטקס ועמוד השידרה).
ניתנת תשומת לב רבה למודעות האדם לתחושות הגוף שלו או שלה, על מנת לקדם רווחה נפשית אשר תכלול רגעים של רגיעה עמוקה של כל הגוף על שריריו השונים (whole body). זאת מכיון שהנחת העבודה היא שהגוף זוכר הכל, ויכול לשמש כבעל ברית בדרך להחלמה מטראומה וכאב נפשי.
כמו כן, כמו גם בשיטות טיפול אחרים, גם אם לא יינסחו כך את המתרחש, משתמשים בקשר הטיפולי על מנת לקדם יכולת וויסות עצמי ואינטגרציה של מערכת העצבים (whole brain neural integration) באמצעות co-regulation. מדובר בתהליך דו-כיווני, במהלכו מערכת העצבים נהיית קשובה (attuned) למערכת עצבים של האחר באמצעות מה שמכונה ״קשר פנים-לב״ בין השניים. הדבר מקדם רגיעה ותחושה של בטחון.
מטפלי ה- SE הם בעלי מקצוע מתחומים שונים אשר קיבלו הכשרה מוכרת בטיפול על פי שיטת ״החוויה הסומטית״ (SE) והוכרו כ- Somatic Experiencing Practioners (SEP) ע״י מכון בינלאומי (SETI) בראשותו של ד״ר פטר לוין, יוצר השיטה. ישנם קורסים מוכרים הניתנים בארץ ע״י טריינרית מטעם המכון. אורך קורס הוא כשלוש שנים. סגל המכון ואף המטפלים עצמם באים מדיציפלינות שונות, כולל פסוכולוגים, מטפלים זוגיים ומשפחתיים, מטפלי קרניו-סאקרל, פלדנקרייס ועוד. לכולם רשיון עבודה מוכר בתחום המקצועי שלהם—חלק מדרישות ההכרה כ- SEP ע״י SETI.
הטיפול נישען על שיחות, אך בשונה מפסיכותרפיות אחרות, המטרות הייחודיות שלו מכוונות את השיח לכיוונים ממוקדי גוף. תוך כדי שיחה, המטופל/ת לומד/ת להיות קשוב לתחושות הגוף שלו או שלה ולהשתמש בחוש החישה (Felt Sense) כמעין מצפן פנימי. בנוסף, לעתים נעשה שימוש במגע ובתנועות גוף, אם בדמיון ואם באמצעות תנועות ממשיות, לרוב קטנות ואיטיות (micromovements).
המטרה היא לקדם שחרור הדרגתי ומבוקר של אנרגיה כלואה בגוף (לרוב בצורת סימפטום) וכן לאפשר השלמת תנועות הגנתיות (self-protective and defensive movements) של אוריינטציה (orienting) ושל ״הילחם או ברח״ (Fight or Flight), תנועות אשר מסיבות שונות נקטעו בטרם עת.
באמצעות תהליכים אלה, ניתן לצאת בהדרגה ממצבים של קפיאה והתמוטטות (Freeze, Fold and Collapse).
לדוגמא, כשמתרחשת תאונת דרכים, אין זמן לברוח ממנה.
הגוף מגייס ארנגיה עצומה להתמודדות עם האיום אשר התרחש, ויהיה צורך לשחרר אנרגיה זו בהמשך. לעתים זה מתרחש באופן ספונטני, לפחות באופן חלקי, אם לא מפריעים לתהליך השיחרור הספונטני, אך לרוב, יש לעזור לאדם לאפשר לגוף שלו או שלה להשלים תנועות אוריינטציה ותנועות הגנתיות שלא התאפשרו בזמן הארוע— ותוך כדי כך, תשתחרר אנרגיה שנכלאה בגוף. ישנן טכניקות מיוחדות שנעזרים בהם במהלך טיפול SE, על מנת להשיג מטרות אלה ללא סכנה של רה-טראומטיזציה.
כשהטיפול ניתן ע״י איש או אשת מקצוע אשר מטפל באמצעות מגע באחד מתחומי ההתמחות האחרים שלו, לרוב, טיפול ה-SE יכלול מגע.
במקרים אחרים, המגע יהיה מגע עצמי על פי הנחיות המטפל/ת.
בהחלט. ניתן לשלב טיפול SE במהלך כל טיפול רגשי/נפשי אחר.
לעתים מטפל אשר אינו מוסמך לעשות SE יפנה מטופל/ת לעשות כיברת דרך מסוימת אצל מטםפל/ת SE, לרוב עבודה ממוקדת טראומה.
ברגע שנחשפים לחשיבה על פי עקרונות ה-SE ולומדים לראות את הגוף-נפש כמתפקד כיחידה אחת, ה-SE נמצא בפגישה, גם אם מדובר בטיפול דינמי.
לפי הצורך, אני משלבת את עקרונות הטיפול ב- SE במהלך עבודת Eye Movement Desensitization Reprocessing – EMDR ו/או טיפול דינמי.
אציין שכל תוכנית טיפולית נרקמת עבור המטופל/ת הסציפי/ת, לאור צרכיו או צרכיה וכן בהתחשב בהעדפות המטופל/ת.
ד"ר רות שידלו, טיפול SE, טל': 03-6418240, דוא"ל: ruthshidlo11@gmail.com
