אנו חיים בימים של חוסר וודאות, לאור התפרצות ווירוס
הקורונה. כולם מדברים על זה אך לעולם עדיין יש הרבה ללמוד אודות כיצד להתמודד עם זה בצורה מיטבית ו/או למצוא פתרון שעובד.
אפילו ביקור לסופר או נסיעה קצרה באוטובוס מספיקים בכדי לעורר רגשות של חרדה. אני קולטת את זה ונמצאת כאן על מנת לעזור לכם להתמודד במהלך עיבוד הרגשות שלכם. לשוחח עם מישהו יכול להוות משאב חשוב, צעד לקראת ״להרגיע ולהמשיך הלאה".
אני שמחה להציע טלה-תרפיה מקוונת (אונליין), עד אשר ההתפרצות תהיה יותר מובנת ומוכלת.
אם אתם מעוניינים בטיפול פסיכולוגי אונליין, אנא צרו איתי קשר בכדי לקבוע שיחת טלפון קצרה.
אם אתם בוחרים להשאיר פניה, אנא ציינו שעות מועדפות לשיחת הכרות טלפונית.
גם בימים כתיקונם, במקביל לשרותים שונים הניתנים פנים אל פנים, שרותים מקוונים מהווים פתרון לאנשים שקשה להם להגיע פיזית לנותן השרות, עקב מרחק גאוגרפי, קשיי ניידות, מגבלות גיל או בריאות.
כל שכן, בימים אלה, לאור מגפת הקורונה והצורך בשמירת ריחוק חברתי,טבעי שיותר ויותר אנשי מקצוע בתחומים שונים—כולל גם רופאים פסיכיאטרים ופסיכולוגים— החלו להעניק שרותים מקוונים בקנה מידה גדול יותר, אם במסגרת המוסדות השונים אליהם משתייכים ו/או בקליניקה הפרטית.
רצוי לצרוך שרותים אלה דרך פלטפורמה המחויבת לשמור על סודיות רפואית בהתאם לסטנדרטים האמריקאים HIPAA וגופים מקצועיים רגולטורים, כמו הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. אישית, אני משתמשת בפלטפורמה כזו, שעושה שימוש בזום אך בניגוד לזום הנפוץ יותר או סקייפ, הינה שקופה לגבי השימוש ב-metadata המצטבר, כמו שם וכתובת המייל של המשתמש (מטופל/ת).
לאור המציאות החדשה בעקבות הקורונה, מי שרגיל לקיים שיחה פנים אל פנים עם הפסיכולוג/ית שלו, לרוב נאלץ עתה לבחור בין לקטוע את הטיפול למשך פסק זמן לא ידוע, עד שנגיע לימים טובים יותר, או להמשיך את הטיפול באמצעות שיחות טלפון או ווידאו. כך או כך, המפגש הרגיל בחדר הטיפולים הכה מוכר, במרחב הטיפולי האינטימי שהמטופל/ת למד/ה להכיר ולחוש בו בבית, איננו עוד, נעצר עד שאפשר יהיה שוב לצאת החוצה, ללא חשש מהווירוס.
לא תמיד בחירה זו קלה, במיוחד למי שהפרטיות מהווה עבורו מצרך יקר, והוא או היא מתקשים להשיג מרחב פרטי בו יוכלו לשוחח בחופשיות. לא פעם יש עוד אנשים המתגוררים באותו בית, ואין חדר פנוי בו ניתן להסתגר ללא הפרעה, ולשם שנוי, להתמקד בעצמי. צריך לאלתר, וככל שהאפשרויות לצאת החוצה מצטמצמות, זה מייצר אתגר יותר גדול.
למי שבוחר לעשות את המעבר לשיחות טלפון או ווידאו, זהו מעבר קצת מוזר תחילה. למעשה, שני הצדדים צריכים להסתגל למצב חדש שמתהווה בינהם, כולל ההתחלה והסוף של הפגישה האינטרנטית. המטופל מקבל מייל ובו הזמנה (לינק) להצטרף לפגישה. המטפל מחכה לו בצד השני של המסך. עד שמתרגלים, יתכנו אתגרים טכנולוגים כאלה ואחרים. בהנחה שהכל עובד כשורה, פתאום את/ה רואה את פני המטפל/ת על רקע חדר הטיפולים, ובצד, את עצמך.
במפגש מסוג זה, המטופל מזמין ומכניס את המטפל/ת למרחב הביתי שלו, צעד אשר וודאי מעורר עבורו רגשות שונים, יתכן מעורבים. מצד אחד, יש רצון לשתף וזה אולי מעורר התרגשות מסוימת, כאילו המטפל בא לבקר. מצד שני, אולי חולפות מחשבות כמו, ״מה הוא יחשוב עלי, עכשיו שצופה למרחב שלי, רואה היכן אני גר״. כל התהיות והרגשות שיעלו הם כמובן תשמשנה חומר טיפולי טוב, הזדמנות לשיחה פוריה על מהות הקשר הישן-חדש באמצעות המדיום הטיפולי החדש.
נשאלת השאלה, עד כמה המעבר לטלה-פסיכולוגיה שונה מהותית מהקשר הרגיל, בו שני הפרטנרים נמצאים באותו מרחב פיזי, זה של המטפל, שהופך גם להיות זה של המטופל, מעין מרחב מעבר בו ניתן להיפגש.
שהרי כשהטיפול יוצא לדרך, הטיפול והמטפל/ת למעשה משמשים כבית רגשי עבור המטופל, בית בו אפשר, במינון ובקצב הנכון, לגעת במילים ברגשות, תחושות גוף, מאווים, אמונות ומחשבות הכי אישיים, הכי פרטיים. גם בכאלה שאולי לא הובעו עד כה בקול רם, דברים בהם לא שיתפנו אף אחד, או אולי, רק יחידי סגולה. המרחב הטיפולי הוא בית רגשי בו אפשר להביא גם חלומות וזכרונות מימים עברו. לרוב הקשיים בהווה שלמעשה הביאו אותנו לטיפול, יובילו אליהם. שהרי ההווה מושפע מהעבר, מתמונות וזכרונות שממשיכים לחיות ולבעוט גם כיום, משום שטרם עובדו דיים.
גם אם התפאורה הפיזית משתנה עם המעבר לשיחת ווידאו, המטפל מצידו יעשה הכל על מנת לשמור על מהותו המקצועי של המפגש ועל הסטינג (setting) הטיפולי.
הפגישה/שיחה יכולה, למשל, להתקיים באותו יום ובאותה שעה כפי שנהוג היה לקיימה, עוד בטרם הצורך בריחוק חברתי.
המטפל/ת ממשיך לשבת במשרד המוכר והמטופל/ת יושב הפעם, על כורסא נוחה בבית.
אדגיש שחשוב שלמטופל/ת תהיה פרטיות במהלך השיחה.
בימים אלה, כשכולם רוב הזמן מרותקים לבית, זהו מצרך יקר מהרגיל, אך בכל זאת ניתן אולי, למצוא את התנאים לקיום שיחת טלפון או ווידאו פרטית.
אנשים שממילא עובדים מהבית מרחוק, לרוב יותר קל להם להסתגל לשנוי ולהיעזר במדיום זה של טלה-פסיכולוגיה. אך גם אז, לפעמים דרושה פגישה ראשונית על מנת להיווכח שאכן אפשר להתמקד במהלך השעה הטיפולית בתכנים העולים, כולל צורת התקשרות חדשה זו, כיצד מרגישה עבור המטופל/ת, האם יש תחושה של ריחוק, קירבה?
לגבי מטופלים חדשים, שטרם נכחו במפגש הכרות, פנים אל פנים, אני ממליצה לקיים שיחת הכרות קצרה על מנת לבדוק מידת ההתאמה לעבודה משותפת מרחוק. במהלכה ניתן גם לבחור אם להמשיך להעמיק את ההכרות, אם לקיים פגישה באורך מלא או לקבוע פגישה עתידית.
המפגש המקוון לא רק שלא חייב לגרוע מטיפול פנים אל פנים, כי אם טמון בו הפוטנציאל להציף ולהנגיש רבדים שאולי לא היינו מגיעים אליהם מבלי השימוש במדיום זה.
