מטפלת בטראומה ופסיכולוגית קלינית.
התחלתי את דרכי בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
עם סיום ה-MA, המשכתי לתואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית בביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בקליפורניה, סן-דיאגו (SD-CSPP). כיום אני בעלת קליניקה פרטית למתן טיפול פסיכולוגי ברמת אביב.
אני עוסקת בתחום בריאות הנפש למעלה מ-30 שנה. לאורך השנים עבדתי כפסיכולוגית קלינית בקופת חולים ובתי החולים שונים:
UCSD Medical Center, אסף הרופא, שיבא והדסה.
במהלך העבודה, צברתי ניסיון לא מבוטל ואני ממשיכה ללמוד באופנים שונים, כולל מהמטופלים שלי. הדבר מאפשר לי להעניק טיפול מותאם יותר לצרכי המטופל/ת.
כיום עיקר התמקדותי הינו בטיפול בטראומה, אם כארוע בודד או כטראומה מצטברת. לשם כך, עברתי הכשרה מיוחדת בשתי שיטות טיפול בטראומה—SE (החוויה הסומטית) ו-EMDR.
מאז, הצטרפתי לצוות ההכשרה של הסטודנטים ל-SE בארץ, ונמצאת בשלבי סיום תהליך ההסמכה ב- EMDR.
לאורך השונים מילאתי תפקידים שונים, אם במרפאה פסיכיאטרית ואם כיועצת עבור מחלקות שונות בבית חולים כללי: מיון, יולדות, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה ונוירופסיכו-אונקולוגיה.
כיום במסגרת הקליניקה בתל אביב, עיקר התמקדותי מופנת לאופנים בהם הקשרים שבין גוף-מוח-נפש באים לידי ביטוי קליני, בקרב אנשים שמתמודדים עם חוויות מאתגרות ו/או טראומתיות.
התכנית הטיפולית מותאמת אישית ונבנית בהתאם למטרות אותן המטופל מבקש להשיג, כשהיא לוקחת בחשבון את צרכיו הייחודיים. בהתאם למטרות, ניתן לבחור בטיפול ארוך טווח או בטיפול יותר ממוקד וקצר.
כמה מילים על הקשר בין גוף ונפש, אשר ממשיך לרתק פילוסופים, פסיכולוגים וחוקרים שונים, ובעקבותיהם, אותי.
בעבר עסקו רבות במה שכונה ה- mind-body problem, כלומר הקשר בין חשיבה ומודעות לבין גוף ומוח, השאילה האם קיימת דואליות, האם גוף ונפש עשויים מאותו חומר או, כפי ש-Descartes סבר, במאה ה-17, מחומרים שונים.
כיום ברור מעל כל ספק שקיים קשר הדוק בין הפעילות של הגוף (ובלטינית, ה-soma, אשר המוח מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, וכמו על תזמורת גדולה, אף מנצח עליו) לבין זו של הנפש, ה-psyche. (מכאן המושג, ״פסיכו-סומטי.״) קשרים אילו הם עצביים ו/או כימיים. ידוע שקיימת פעילות דינמית ודו-כיוונית בין גוף ונפש. למוח סטטוס מיוחד משום שנמצא בקשר עם כל חלקי הגוף, והם כולם נמצאים בקשר איתו.
הרבה הודות ל-Damasio, אנו עוסקים כיום ב-self-mind-brain-body. ניתן להתבונן על התהליך שנקרא self משתי נקודות מבט— ״גוף ראשון״ ו- ״גוף שלישי״. באחרון, ה-self מסתמן כאובייקט דינמי, עם פעילות שניתן לייחס אותה ל- mind. הוא מאופיין עם התנהגויות כאלה ואחרות ויש לו היסטוריה מסוימת. מנקודת המבט של גוף ראשון, ה-self נתפס כיודע (knower), ותהליך זה מעניק פוקוס לחוויות שלנו ומאפשר לנו לחשוב על חוויות אילו.
כיום יודעים שהמוח ממפה את עצמו, את הגוף, ואת העולם החיצון בכל רגע ורגע. יחד עם זאת, דרושה איכות של סובייקטיביות כדי שהתמונות שממפה יחוו כשלי. ככל שאנו נמצאים במודעות, יש עדות ל-self כיודע. מנגד, אנו יכולים לזהות את חסרונו במצבים מסוימים, כמו, למשל, דמנציה מתקדמת מסוג אלצהיימר.
מושג מרכזי בתוך שאילות מהותיות אילו של self-mind-body-brain אשר מרתק אותי במיוחד הוא המושג ״זכרון״ וכיצד פועל— אם על ההתנהגות הכוללת, אם על neural pathways ורשתות זכרון שנוצרים כאשר תאים שונים יורים יחד, ואם ברמה של התא והנוירון הבודד.
נזכור שהגוף זוכר הכל, אם מידע גנטי אבולוציוני ואם מידע אישי, אוטוביוגרפי, בו נוכח self שמכיר את עצמו, שמקנה תחושה של אוטנטיות ברגשות העצמי שמנכס לעצמו.
בניגוד למה שסבר אריסטו, הזכרון אינו תהליך פאסיבי של הקלטה, כי אם תהליך אקטיבי של בנייה מחדש (reconstructive), תהליך אשר מסדר מחדש, מוסיף, גורע, עושה update רציף של מידע—הכל בכדי לשרת את התהליך האדפטיבי של הישרדות, של חיים. עלינו להיות ערניים, להעריך ולהסתגל לתנאים משתנים אשר בתנועה מתמדת, בסביבה הפנימית והחיצונית כאחת.
זה מרתק לחשוב שבין הזכרונות האישיים שמשתנים כל פעם שאנו מבקרים אותם, יכולים להתקיים גם זכרונות שקפאו בזמן, מעין קפסולה קפואה המכילה חוויות גולמיות אשר טרם עובדו ועל כן לא מחוברים לרשתות הזכרון שונים. עצם ההתחברות במהלך העיבוד תהפוך אותם לאדפטיביות. במהלך טיפול פסיכולוגי, נרצה לעזור לזכרונות מנותקים אילה להתחבר לשאר רשתות הזכרון, כך שבמקום שיהוו משא שמכביד, יוכלו ליטול חלק בלמידה החדשה הדרושה לשם תהליכי הסתגלות לתנאים משתנים.
עלינו להיות מסוגלים להבדיל מתי זכרון יכול לשמש כוח מרפא ומתי עלול להיות הרסני, ולהתקדם בבמשנה זהירות ובאיטיות, צעד אחר צעד, בדומה לתהליך הטיטור בכימיה, המאפשר לקבוע ריכוז נכון של חומרים שונים בתמיסה. במידה גדולה, המצב הרגשי הנוכחי שלנו קובע כיצד אנו נזכור ארוע מסוים.
נרצה תחילה לשנות את מצב הרוח וה-feeling state הקיים,כדי לעבוד בצורה יעילה ואינטגרטיבית עם חוויות טראומטיות ועם טראומה.
לשם כך, אני נוהגת לשלב עקרונות פסיכותרפויטים הלקוחים משיטות טיפול שונות: SE, EMDR וטיפול דינמי. כל שיטה שמה דגש שונה על ארועים מן ההווה, זכרונות מן העבר, ורגשות ו-״זכרונות״ מקדימות (anticipatory), עם מבט לעתיד. כפי ש- Peter Levine ואחרים הראו, הזכרונות שלנו חבויות בתחושות גוף, תחושות פיזיות אשר מלוות את הרגשות, מחשבות והתנהגות שלנו.
פסיכולוגית בתל אביב המתאימה למספר דוברי שפות: עברית, אנגלית, פורטוגזית וספרדית.
טיפול פסיכולוגי הוא טיפול נפשי הניתן ע״י פסיכולוג קליני או פסיכולוג מומחה אחר (חינוכי, שיקומי או רפואי) אשר התמחה בפסיכותרפיה.
טיפול פסיכולוגי מיועד לכל מי שמעונין לפועל על מנת לשפר את איכות חייו.
ישנם טיפולים אשר מתאימים לקליניקה פרטית וישנם טיפולים אשר עדיף לערוך במסגרת אחרת, כמו מרפאת חוץ או בית חולים. לפעמים קיים צורך בתמיכה מקצועית רב-תחומית, הניתנת ע״י אנשי מקצוע מתחומים שונים, העובדים תחת קוקת גג אחת, כך שמתאפשרת תקשורת טובה, דבר שיאפשר להעניק את הטיפול המיטבי לאותו או אותה מטופל/ת.
בהכרות הראשונית בין מטפל/ת למטופל/ת חדש/ה, מתרחשת הערכה הדדית, עד כמה מתאים לשניים לעבוד יחדיו באותה עת.
אני מטפלת באנשים המתמודדים עם מצבים ומצוקות חיים שונים: חוויות טראומטיות ומצבי פוסט טראומה (PTSD), חרדה, דכאון, דמוי עצמי ירוד, בניית משפחה אלטרנטיבית, LGBT, תאונות דרכים,
כאב כרוני ועוד.
חשוב שגם המטופל וגם המטפלת ינסו להבין יחדיו, מדוע המטופל/ת פנה דווקא עכשיו, ולא לפני חודשיים או בשנה הבאה.
עתוי הפנייה יכול לחדד מה הניע את המטופל לפנות לטיפול ומהן מטרותיו כשפונה— עבור מה היה רוצה להתייעץ ומה היה רוצה להשיג מהטיפול. חשוב גם לתת את הדעת, מה צריך לקרות וכיצד ידע שאכן השיג זאת.
ככל שמטרות הטיפול מנוסחות בצורה יותר מדוייקת, כך גם ניתן לבדוק ביתר קלות, איזה מטרות כבר הושגו ומה נותר לעשות.
חוזה טיפולי הוא חוזה שנערך בעל-פה בין המטפל והמטופל. הוא ייחודי לכל טיפול, אך כולל דברים כמו:
התחייבות לשמור על סודיות רפואית כנדרש בחוק ועל פי כללי האתיקה המקצועית.
שמירה על סטינג (setting) טיפולי, שמירה על גבולות הטיפול, עניינים כספיים, מדיניות ביטול ועוד.
בחירת מטרות טיפוליות וניסיון לתרגם את הבטוי שלהן בחיי המטופל/ת, לעתים אף במונחים התנהגותיים. חשוב להבין שהחוזה הוא דינמי ומעת לעת יהיה נסוח מחדש של המטרות, ככל שתתפתח הכרות יותר מעמיקה לגבי צרכי המטופל/ת ו/או תושגנה מטרות נוספות.
התחיבות להתמיד עם התהליך הטיפולי כל עוד הטיפול נמשך, כולל הגעה מסודרת לפגישות.
בחיים, לא רק התחלות חשובות, כי אם גם אופן הסיום של דברים וקשרים.
יש אנשים שמתקשים לסיים פרוייקטים, עבודות, ואף פרידות במהלך קשרים בינאישיים.
סיום טיפול הוא הזדמנות לתרגל סיום של קשר בצורה מכובדת, בדרך המאפשרת סגירה מספקת, גם כשהפרידה אולי קשה.
רצוי שמועד הסיום יקבע ביחד ויהיה ידוע מראש לשני הצדדים.
לרוב, הסיום יבטא את סיום העבודה עליה הוסכם במהלך עריכת החוזה הטיפולי, אך לעתים הטיפול יופסק בטרם עת, לאור נסיבות שונות, וזאת עוד לפני שכל המטרות הושגו.
נסיבות אלה יכולות לכלול:
חשוב מאד שצעד זה לא יעשה באופן חד צדדי כי אם בצורה מוסכמת על שני הצדדים, לאחר שהיתה הזדמנות לשוחח על הדברים יחדיו, ואם אפשר, אף לסכם מה הושג ומה נותר לעשות.
ד"ר רות שידלו, פסיכולוגית קלינית בתל אביב, לטיפול פסיכולוגי בתל אביב טל': 03-6418240, דוא"ל: ruthshidlo11@gmail.com